ילדים היום
הם כל כך מבינים,כל כך חדים ,שלפעמים אנחנו פשוט בשוק
מדברים שהם אומרים או עושים "מאיפה הוא יודע?" , "איך
הוא מבין?"-מכאן אפשר להבין ,שהם לא צריכים שנחליט
בשבילם ,ואפשר וחשוב לשתף אותם בכל מה שנוגע להם.לשאול
אותם, להתייעץ איתם ולתת להם לבחור ,לכבד אותם ואת
עצמכם,לא לדבר בשמם-כשניתן להם לדבר ניווכח שיש להם
הרבה מה להגיד.
אפילו תינוקות,שכביכול לא מבינים עוד שפה ,הם אולי לא
מבינים את המילים,אך הם כן מבינים את המשמעות,וחשוב
לשתף אותם,מהדברים הקטנים ביותר -"אני עכשיו מעבירה
אותך לידיים של אבא ",
ועד לדברים הגדולים יותר- "אנחנו נוסעים לסוף שבוע
ואתה נשאר עם סבתא,נחזור לקחת אותך מחר בערב"-תהיו
בטוחים שהפרידה תהייה הרבה יותר קלה ,אתם תהינו
מהחופשה הרבה יותר,וסבתא ובמבי ייהנו יותר כי במבי
ירגיש ביטחון,הוא יודע שנסעתם,שאתם חוזרים ושהכל בסדר-הכל
ברור וישיר.
חופש הבחירה מקנה לילד המון חופש פעולה והמון ביטחון
עצמי,ילד שזכה בילדותו לחופש בחירה יהיה הרבה יותר
עצמאי ובעל יכולת מנהיגות גבוה כי הוא תמיד ירגיש שכל
האפשרויות פתוחות בפניו,ושאין דבר שאינו יכול
להשיג,הוא תמיד יוכל לעשות את מה שהוא באמת אוהב ורוצה
ותהייה לו דעה חזקה משל עצמו ,על ילד שחווה חופש לא
נכפה דבר כי הוא תמיד בוחר במה שמתאים לו,והוא תמיד
קשוב לליבו.
כבר מהגיל הרך אפשר לתת להם לבחור כל הזמן,אם זה את
הבגדים שהם ילבשו,את צבע הבלון שתנפחו להם,או את הדיסק
שתשימו להם לשמוע, תופתעו כמה עוצמה כוח וביטחון תיתן
להם יכולת בחירה מגיל כל כך צעיר.פתאום גם תכירו את
ילדיכם יותר לעומק,כי אולי אם תשאלו אותו בכל בוקר
איזה צבע של חולצה הוא רוצה ללבוש,תגלו שצבע מסוים
מרגיע אותו. אם יש אלמנט של מיהור ,או שאפשרויות רבות
מידי יכולות אולי להציף,אפשר להציג בפניו שתי אפשרויות
בחירה,וכך לא לשלול אותה ממנו.
ואל תפחדו ,אולי הבחירות שלהם הן לא יהיו בדיוק
הבחירות שלכם בחיים,או אלו שהייתם רוצים לבחור
עבורם,זכרו כי הם זה לא אתם ,והם באו הנה לחיות את
חייהם ,ורק הם יכולים לחיות את חייהם,לכן,תמכו בהם,היו
שם למענם,הקשיבו להם ,חבקו אותם ,אך תנו להם
לבחור,להתבלבל,לטעות-מטעויות לומדים,הזכירו זאת גם
לעצמכם."ילדיכם אינם ילדיכם,
הם הינם בניהם ובנותיהם של כמיהת החיים עבור
עצמם.הם מגיעים באמצעותכם אך לא מכם.
ואף כי הינם איתכם,אינם שייכים לכם.
אתם יכולים להעניק להם את אהבתכם,אך לא את
מחשבותיכם,
מפני שיש להם מחשבות משלהם.
אתם עשויים לספק משכן לגופם,אך לא לנפשם.
מפני שנפשם שוכנת בבית המחר,שבו אינכם יכולים אפילו
לבקר,אפילו לא בחלומותיכם
.אתם עשויים לשאוף להיות כמותם,אך אל תנסו לגרום
להם להיות כמוכם.
אתם הינכם הקשתות שמהן נשלחים ילדיכם כחצים
חיים.הניחו לכיפופכם ביד הקשת(האוחז בקשת) להיות מלא
שמחה."
- חליל ג'ובראן "הנביא"
קטע נוסף שאני אוהבת, ד"ר בני ס.סיגל (מנתח ומורה
באוניברסיטת ייל )כותב בספרו "חיים אהבה ובריאות": "אם
הוריו של אדם רצו שיהיה מורה או רופא והוא רצה להיות
שחקן או סופר ,האם יהיה זה אנוכי מצדו להתעקש על
הבחירה שלו?אלה הם חיו.שיחיה אותם.היו מה שאתם רוצים
להיות.אם לא כך תעשו,הישמרו ממה שיקרה לכם.ליחס שלכם
לעצמכם ולמשפחתכם.אני מבקש מכם לחיות את חייכם ולא
להסתפק בקיום גרידא."
(ד"ר בני ס.סיגל 1994) "חיים אהבה ובריאות" בהוצאת
"כתר".
|
