יש ילדה אחת שגרה ליד הים,
באיזשהו מושב, אבל לא כדאי לכם להתקרב לשם.
זאת ילדה שאומרים שפעם הייתה מאוד מנומסת,
אבל היום? היום היא כבר לא מהססת!
לא מהססת לומר לא, לא מהססת לצעוק,
והיא עושה את זה ממש ברצינות, בכלל לא בצחוק.
אם משהו לא נראה לה,
היא תגיד "לא!" בלי שום בעיה
יש כאלו שחושבים שהיא קצת טרללה,
אבל היא, ממשיכה בשלה!
הכול התחיל כשיום אחד, היא ישבה בבית לאכול,
כן, ממש אז החל הכול.
באותו יום היא הייתה עצובה נורא
כי איזה ילד העליב אותה לפני זה בכיתה,
אך היא , למרות שנעלבה, השתדלה להתאפק,
אפילו שבאמת רצתה להכניס לו מרפק!
היא חזרה הביתה עצובה מאוד,
ואז ראתה שהאחים שלה מגלים עליה סוד,
היא ממש כעסה, אך רק אמרה להם "הי זה לא נעים"
אבל אתם יודעים איך זה אחים גדולים...
אף אחד לא התייחס, ובפנים היא כבר בערה,
וכמו שכבר סיפרתי, היא נהייתה עצובה נורא.
ואז, בארוחת הערב המשפחתית,
אחיה ביקש" תעבירי לי בבקשה את הפתית"
הילדה כבר איבדה את כול הסובלנות
והתחילה לענות בחוצפנות.
כולם מסביב לשולחן התפלאו
כש- "לא רוצה!" הם שמעו
ואז פתאום היא קמה ואמרה:
"אתן לך את הפתית אם אתה רוצה נורא"
לקחה את הקופסא, הניפה בידה,
וזרקה על אחיה בחוזקה מרובה!
ועוד הוסיפה," זה על הסוד-
ובפעם הבאה תיזהר, כי יצא ממני עוד!"
בהתחלה כול בני המשפחה,
חשבו שזה בטח יעבור לה עד סוף הארוחה,
אז אמא ואבא לא עשו מזה עניין
כי היא תמיד ילדה כל כך מנומסת כל הזמן.
למחרת בבוקר באה אמא להעיר את הילדה,
ואמרה לה" בואי לאכול חמודה"
"מה יש?" הילדה שאלה בקול קצת לא נעים...
"יש חביתה ולחם דגנים"
ונראה לי שהפעם הילדה שמחה מהתשובה
כי אחרת אי אפשר לדעת איך הייתה מגיבה...
ואז הלכה לבית הספר, ושוב הילד ההוא עיצבן אותה,
רק שהפעם הוא לא העלה על דעתו מה תהייה תגובתה,
תמיד הוא רגיל להציק לה עד בלי די,
כי היא לא מגיבה יותר מדי,
אך הים , מספיק שהוא החל להתקרב לכיוונה,
היא כבר החלה לפתוח במגננה
ואז אל תשאלו איזה פרץ קללות שיצא:
"יא מרגיז, ג'ינג'י קלבסה , ראש ביצה!"
הילד כל כך נבהל,הוא לא רצה להתקרב יותר,
הוא פשוט הלך למצוא לו, ילד מנומס אחר...
כולם בכיתה הסתכלו על הילדה בשוק!
"מה קרה לה? אולי זה בצחוק?"
אבל לא היה פה שום דבר מצחיק בכלל
לילדה נמאס להיות חביבת הקהל!
כשחזרה הביתה, ראתה את אחיה הגדול,
וראתה על פניו שהוא עוד כועס מאתמול,
ובמקום להרגיש רע כמו שנהגה עד עכשיו,
פשוט בלי להתייחס , חלפה היא על פניו.
הוא בא ואמר לה" את עוד תענשי"
והיא אמרה לו שפשוט נמאס לה, ושלא ייקח את זה אישי.
הוא כל כך התעצבן מהחריפות שלה,
אז ישב והכין רשימת מטלות בשבילה,
ואמר לה שאמא אמרה
שעליה לבצע את הכול במהרה,
ושאם היא לא תסכים לסדר ולנקות את הבית כמו שכתוב,
הוא ילשין עליה לאמא ויכעסו עליה שוב!
הילדה לא הבינה מאיפה כול הכוחות והאומץ להיות
אסרטיבית
הרי עד היום היא הייתה כל כך ביישנית ופאסיבית
אך כול האיומים האלו לא ענינו אותה יותר
ורק אמרה לו שאיננה מוכנה ושכדאי לו להיזהר!
הוא התפלא מאוד ורק נשבע
שאבא ואמא יענישו אותה.
כלום לא הזיז לה היא הרגישה כמו אש,
פתאום רק רצתה לומר "לא"- לא משנה מי מבקש,
וכשאבא ואמא חזרו ורצו איתה לדבר,
היא נעלה את עצמה בחדר וצעקה" לא מוכנה יותר!"
עד שבסוף אמא ואבא התייאשו והלכו למיטה,
אך כבר ממש לא ידעו מה לעשות איתה.
הילדה שוב התפלאה על עצמה, היא לא האמינה בחיים,
שאבא ואמא עליה יכעסו, והיא בכלל לא תרגיש לא נעים!
כנראה הנימוס הזה כבר עלה לה עד כאן!
ונמאס לה שהנחמדות שלה היא דבר כל כך מובן
"אוף! "צעקה, נמאס לי!!! הנחמדות שלי נגמרה!!!!"
ומרוב צעקות פתאום כול השכונה התעוררה,
כולם יצאו לרחוב, לראות מה העניינים
והילדה, לא רק שלא הרגישה לא נעים,
אלא אפילו שמחה שפתאום,
היא עושה דברים שלא העזה לעשות עד היום,
ותראו באיזו קלות,
היא מעירה את כול השכונה , ויוצרת התקהלות!
וכבר לא אכפת לה מה יגידו, ומה יחשבו,
"זו כבר בעיה שלהם- ושיתמודדו!
אז כמו שכבר אמרתי,אולי לא כדאי להתקרב לשם,
ליישוב הזה ליד הים,
כי יש שם ילדה שעושה צרות,
וזה יכול להיות מאוד לא נעים, למרות...
שדווקא יצא לי לדבר איתה, עם הילדה הקטנה,
ואני חייבת לומר שלמרות הכול אני קצת מקנאה,
כי גם אני הייתי ילדה מנומסת,
כזאת שקטה ומכונסת ומהססת,
ונכון שהילדה מהמושב היא מאוד קיצונית,
אבל גם אני רוצה להפוך , ולצעוק ולהיות אמיתית,
אז אולי לכולנו יש מה ללמוד,
גם מהילדה הזו שעושה עוד בלאגן,ועוד...
ועוד...
ועוד...
|
|
