העגלה המיוחדת במינה
בחווה אחת מאוד רחוקה

אי שם באמריקה

חיו להן בעדר חבורת פרות

וכל היום במרעה היו מסתובבות.

גם פרים היו בעדר

וגם עגלים,

הכול תמיד היה בסדר

הם היו ישנים , שותים ואוכלים.

לכל העדר היה צבע לבן

עם כתמים שחורים כמובן,

ורק לעגלה אחת,קטנה שבקטנים,

צבע לבן עם כתמים חומים.

לעגלונת עם הכתמים החומים

תמיד היו הרבה חברים,

כולם שיחקו איתה בעדר,

והכול היה ממש בסדר

אך תמיד עמוק בפנים

העגלונת הרגישה שונה משאר העגלים,

אפילו בפני עצמה היה קשה לה להודות

שהייתה רוצה להיות כמו שאר העגלות.

תמיד כששיחקו כל העגלונים בשדה

חשבה שאותה לא יזמינו כי היא נראית שונה

ואם לפעמים הם רבו בין החברים

חשבה שאולי נטפלים אליה כי יש לה כתמים חומים...

כל כך לא האמינה בעצמה,

שכל הזמן רצתה לשמוע מאביה ומאימה

המון מחמאות, ודברים טובים,

תמיד עשתה הכול כדי שיהיו מרוצים.

ואם בטעות אמרו לה מילה לא טובה,

העגלונת הקטנה מאוד נעלבה...

יום אחד,כשהסתובבה העגלה לבדה,

ראתה את החוואית ודלי בידה.

כשהתקרבה אליה ראתה ממאחור,

שבדלי יש צבע שחור.

ובזמן שהחוואית הלכה להביא מברשת,

הפכה העגלונת את הדלי על הרצפה, והחלה בצבע מתפלשת.

חשבה לעצמה העגלה הקטנה,

''אולי אם לא אראה שונה,

ארגיש כמו כל שאר חברי?

ואולי יאהבו אותי יותר, אולי?"

ואז הלכה מאושרת בכתמיה השחורים,

להראות את עצמה לכל החברים

אך בגלל שנראתה פתאום כמו כל היתר,

אף אחד לא זיהה אותה בעדר.

גם אמא ואבא היו מודאגים נורא

כי לא מצאו את ביתם הקטנה.

אמרה העגלונת להורים שלה:

"זו אני, עכשיו אני שחורה!"

"נכון שעכשיו אתם הרבה יותר שמחים,

עכשיו שכתמי כבר אינם חומים?"

אמא ואבא היו עצובים מאוד,

והבינו שככה זה לא יעבוד,

אבא אמר לעגלונת שתבוא איתו לסיבוב,

כי הוא רוצה לדבר איתה על הדבר הכי חשוב.

העגלונת שמחה והייתה מאושרת,

עכשיו סוף סוף היא כבר לא נראית אחרת

והנה אמא ואבא עכשיו מרגישים

שאפשר לדבר איתה על הדברים הכי חשובים.

איך עד עכשיו לא חשבה מעולם,

לצבוע עצמה בשחור, ולהראות כמו כולם?

הלכה עם אבא לטיול במקום מבודד,

ופתאום שמה לב שאבא מאוד מוטרד,

העגלונת שאלה את אבא " מה קרה?"

ואבא השיב לה-"בקרוב את הולכת להיות פרה"

"אז את הדבר הכי חשוב , את צריכה לדעת כבר,

וכשאני הייתי בגילך, גם לי סיפרו את הדבר".


אמר אבא לעגלונת ,

"מיכל ביתי הקטנטונת,

תמיד תזכרי את הדבר שעכשיו אומר לך,

זה לא משנה איך תראי, תמיד נאהב אותך,

ותמיד תדעי רק את להיות,

אף פעם אל תנסי להיות כמו שאר הפרות.

את כל כך מיוחדת מבחוץ ומבפנים וזה לא משנה אם כתמייך שחורים או חומים.

אני אוהב אותך כך מיכלי קטנה,

כך אמר אבא לביתו האהובה.

מיכל העגלה בכתה ובכתה

היא שמחה והתרגשה לדעת שבאמת אוהבים אותה,

הבטיחה לאבא שתוריד את הצבע השחור,

כי לעצמה האמיתית היא רוצה לחזור.

וגם כולם בעדר היו מאוד שמחים

לראות שוב את מיכל העגלה עם הכתמים החומים,

"הנה מיכל המיוחדת" היו כולם אומרים

"גם מבחוץ וגם מבפנים".



 

 

 
 

 
 

טיפול פסיכולוגי, טיפול בילדים, טיפול בקשיי קשב וריכוז, ילדי אינדיגו, טיפול משפחתי, הפעלות לילדים, הפעלות ימי הולדת, חוגים לילדים
 

* אתר זה צויר ביד ע"י מיכל סלע מור
אתרים מהלב - עיצוב אתרים , בניית אתרים