|
|
|
|
הסיפור על מיכל ממדינת נעים ורך
|
מיכל היא ילדה ממדינת "נעים ורך"
שם כולם נעימים ורכים כל כך,
אם תיגע במישהו שחי שם במדינה,
תגלה רקמת עור רכה ועדינה.
לכולם עור עדין,ושיער רך ונעים,
וגם בטן רכה שעליה כיף את הראש לשים
וחוץ מזה שכולם נעימים שם למגע,
גם נעימים הם בדיבור,שם איש אינו נפגע,
כולם חברים טובים בעלי לב רך וטהור
משחקים,רוקדים שרים ומלאים באור
כולם תמיד מקשיבים למה שיש לחבריהם לומר
ומכבדים גם את מי שאיננו חושב את אותו הדבר.
במדינת "נעים ורך " החוק היחידי,
הוא להיות מי שאתה,פשוט ואמיתי.
הנזק היחיד שעלול להיגרם לתושבי "נעים ורך"
הוא להפוך להיות קשים כמו פח!
זה מתחיל כשהדיבור נהיה לא נעים ונוקשה,
ולאט לאט גם הגוף מתקשה...
אז כמו שסופר בהתחלה,
ישנה ילדה אחת,כבר די גדולה,
מיכל זהו שמה,
ילדה מדהימה,
שובבה,מצחיקה,רכה ונעימה.
מיכל למדה בבית הספר "נעימי" בכיתה ב',
וגם למדה היא בחוג בלט.
מיכל הייתה רקדנית למופת,
סיבובים,קפיצות,מדהימה באמת!
הייתה רוקדת לעצמה,
רכה ונעימה,
"איזו בלרינה יפייפיה"-אמרו אביה ואמה.
מיכל כבר רגילה להקסים את כולם,
הרי תמיד אומרים שהיא הרקדנית הכי טובה בעולם!
בסוף השנה,כרגיל,נערכה הופעת בלט מהממת
ואחריה,המורה של מיכל אמרה לה שהיא הייתה פשוט מושלמת!
מיכל הייתה כל כך שמחה,
שלרגע פתאום מכל הנועם היא שכחה.
ולמחרת,בשיעור הבלט בכיתה,
כולם שמחו מאוד לראות אותה,
שיבחו והיללו את מיכל הרקדנית,
ומיכל שמחה,והופיעה בפניהם שנית.
ואז כשהשיעור המשיך כרגיל,
והמורה באה לעזור למיכל באיזשהו תרגיל
אמרה מיכל למורתה,
לעיני ילדי כל הכיתה,
"אני לא צריכה עזרה! אני רוקדת מושלם,
אני רוקדת הרבה יותר טוב מכולם!
לכי לעזור לילדים אחרים
יש כאלו שלא מצליחים אפילו רגל להרים!"
כולם היו בהלם בכיתה,
אך אמרו בליבם הטהור- "זו מיכל וכך נקבל אותה".
ומיכל המשיכה לרקוד,ואת רגלה עמדה להרים,
אך לא הצליחה פתאום,לא רך ,ולא נעים...
"מה זה!"צעקה מיכל,"הגוף שלי נוקשה!"
מורתה של מיכל נבהלה והחלה לשאול "רוצה שאעזור לך,אולי
ש..."
"לא!" נכנסה מיכל לדבריה "אסתדר לבדי!"
ופתאום כששמה את ידה הרכה על הרגל ,נהייתה נוקשה גם
היא
ואז נזכרה מיכל בחוק היחיד במדינת "נעים ורך"
וחשבה לעצמה,"איך שכחתי ממנו עד כדי כך?"
מיכל הבינה ששכחה להיות רכה בליבה,וכך הפכה לנוקשה,
ואחד אחד,מכל הילדים,והמורה,סליחה היא ביקשה.
כולם מייד סלחו למיכל,כי ידעו שרק התבלבלה
ולאט לאט חזרה מיכל להיות רכה כולה.
ומאז מיכל זוכרת שמותר ואפשר להיות קשים
אך שתמיד יותר קל וטוב להיות בעל לב רך ונעים.
|
|
|
|
